קטגוריה: מאמרים

וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ:  שמות ,יתרו,כ',כב'

מאז חורבן הבית אין לנו קורבנות ולכן צווינו [קיבלנו ציווי ]על התפילה שהיא כנגד הקורבנות . הפה שלנו מהווה  מזבח והלשון היא הכלים איתם אנו מטפלים בקורבן. הבן איש חי {רבינו יוסף חיים] אומר שכל אות  באלף- בית שקולה כאבן במזבח .

כך שאם פינו [הפה שלנו ] מהווה מזבח , המלים שלנו  ייקבעו כיצד יראה הקורבן אותו נקריב .כלומר הבקשה אותה אנו מייחלים לעצמנו , ובדרך הטבע לא מתאים שנקריב קורבן פסול על מזבח שאנו, כל אחד מאיתנו  מהווה כמן כהן לעצמו. הלשון מהווה כאמור  כלי עבודה ואם ניקח את הלשון ובמקום לטפל בקורבן ננתץ את המזבח השגנו מטרה הפוכה שגם נראית תמוהה מאוד .משמע שלשון נקיה מהווה מתכון לקורבן  ראוי  .שהרי לא ניתן בכלי מאוס/לא נקי  להגיש אוכל למלך.

 המזבח נברא להאריך ימיו של אדם והברזל נברא לקצר ימיו של אדם,

ועל כן לא נמצא בכל מלאכת המשכן זיכרון ברזל כלל אלא זהב וכסף ונחשת,[רמב"ן]

אמרנו מספר פעמים בשם חז"ל שפיו של אדם הוא הרפלקטור למצבו בכל התחומים . אוי לי כי בפי קיפחתי את פרנסתי  אוי לי כי בפי החטאתי את בשרי . [הבאתי עלי חולאים ]

חז"ל אומרים שכל המבזה תלמיד חכם אין תרופה למכתו . ומי שמתעסק עם נביאי ישראל על אחת כמה וכמה . אך בנוסף נאמר שעולם התשובה נברא לפני העולם על מנת שאדם יוכל לומר טעיתי [הודאה] אמרתי כך וכך [פירוט החטא] ואני מתחייב לא לחזור על כך . [עזיבת החטא] .ולהגיד מילים לא טובות ואז להוסיף אני לוקח את המילים שלי בחזרה הם ממש לא בתוקף מציאותי … התנצלות כן אבל להחזיר מילה שנאמרה, איך בדיוק ? ולא בכדי אמרו חז"ל כי "חיים ומוות ביד הלשון " ועוד הוסיפו ואמרו : "סייג לחכמה שתיקה".

לכן בעבודות המשכן לא הוזכר כלל הברזל במהותו אלא  המזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ,  לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל והרי דברים ק"ו אם האבנים שאינם רואות ולא שומעות ולא מדברות ע"י שגורמות  לשלום אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל אז כמה גדול כוחו של האדם שהוא נזר הבריאה ובפיו ניתנו כוחות בלתי נידלים ??? שיכולים להביא שלום או חלילה מלחמה ויש לכך מלא דוגמאות לאורך ההיסטוריה . מלחמות הן הפסד יידוע והפה ללא ספק הוא כלי מלחמה…

נשתדל כל אחד מאיתנו לנתח את מצבו ואולי אף לקבל קבלה עצמית מתוך ידיעה שבאותו פה שאני מאחל לעצמי דברים טובים לא יכול להיות שאנבל אותו במילים הרסניות שהניזוק הראשון אני הוא .ולכן בבריאת האדם נבראו איברים זוגיים פרט לפה וגם לאיבר זה שמו 2 מחסומים שיניים ושפתיים. וזה מזכיר את התמונה של אותו אדם שעמד מול זכוכית שקופה ורצה לזרוק את האשפה לרחוב מתוך מחשבה שאף אחד לא רואהו . אך בפועל הכול חזר אל פרצופו.

שבת שלום

נחום תמיר

משלי כד' יז'

עם ישראל מתוקף היותו העם הנבחר הינו מעל המזל . ומתוקף היותו כזה קיומו מונחה ממאורעות העבר להם השלכה להווה והעתיד .אנו בשיאה של תקופה המלאה במאורעות הפגנות . אסונות , שבוע רווי דם ואסונות שמשאירות משפחות מצולקות וילדים יתומים, שלא נדבר על שכול , יתמות , אלמנות, בתי חולים וכו'. הבית השני נחרב בשל שינאת חינם . ומכיוון שעדיין לא נבנה משמע שהסיבה עדין קיימת על זה אמרו חז"ל דור שבית המקדש לא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו . משמע שיש לו חלק בחורבן .

החכם באדם אומר בִּנְפל אוֹיִבְךָ אַל-תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלו[כשלון] אַל-יָגֵל לִבֶּךָ. הזהיר שלא ישמח אדם על גזרת השם אפילו יהיה אויבו: אבן עזרא

משמע שנפילה או עליה אינה תלויה באדם בכלל אלא אלו עניני שמים ואם כן למה אתה צריך לשמוח . ואם כך נאמר על מי ששנוא עליך . למה שייך שאנשים ששמעו על אדם מסוים שנחשד, נאסר וכו', צריכים לשמוח הרי אין לך כל קשר אליו . אלא מה …. אולי  התספורת ,הלבוש, חשבון הבנק או הרייטינג שלו מפריע לך? . ומה יקרה אם מחר זה יעבור אליך? גם אם הינך אדם שכיר במפעל והנה פוטרת . נכשלת . או מסיבה בלתי מובנת ניזוקת .איך הייתה רוצה שיסתכלו עליך שמא תרצה שישמחו? יפרגנו? ירחמו ? או התעלמו?

לו ידע האדם שעצם היותו שמח לאידו של חברו הוא מושך עליו אנרגיות שליליות ,לא היה מעז אף לחשוב בכיוון ,אלא אולי אף היה אוטם אוזניו ועיניו על- מנת לא לשמוע בכלל, על זה גם אמרו חז´ל כי אדם האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, והמברך את חברו מתברך תחילה בעצמו מאחל לך פרנסה טובה ובריאות טובה איך אמר לי אדם חכם לא מזמן לא מספיק רק להגיד צריך יותר להתכוון כלומר לא אחד בפה ואחד בלב אלא מחשבה משותפת

ועל זה אומר משלי: יז' ד'  שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה: לא זו בלבד שאין לך שום עניין ויכולת לשנות בשום כיון  את גזרת  אותו אדם ששמחת בנפלו , אלא אף שגם אתה תחטוף על שמחת החינם לכישלונו .

אגב כדאי לדעת כי כאשר אדם אומר לחברו או לכל אדם שכביכול נפגע מימנו בצורה כזו או אחרת כי ה', ישלם לך או בסינון מילים יש ה' בשמים שרואה הכל וזאת  בכוונה שהאדם ייפגע ע"י שמים חייב להבין כי כאשר הוא אומר מילים כאלו בשמיים בודקים קודם כל את המעשים שלו וכי הוא עלול להינזק מכך מבלי להתכוונן

אם ידע אדם ויפנים שכל הקורות אותו מכוון מלמעלה ויקבל עליו את הדין ובמקביל לא יחפש כמה הגיבנת של חברו גדולה כשאינו רואה כלל את הגיבנת של עצמו יחסוך לעצמו אין סוף בעיות . ידועה לנו השאלה שאנו שואלים לעיתים " מאין  הגיעה לי הצרה הזאת  מעולם לא הייתי חושב שאגיע לצרה הזאת " לכן עלינו לעיתים לשאול את עצמנו האם לא הזמנו עלינו בעיות בשיחה כזו או אחרת ? האם היינו מספיק תמימים ? כמה עלינו להודות שהכל אצלינו בסדר בלי לחפש כמה אחרים אינם בסדר .אין אדם ללא בעיות : זוגיות,ילדים, משכנתא, עבודה , שכנים ,עיקולים …והרשימה ארוכה.

חז"ל נתנו פיתרון מדהים בקבעם שאדם שצריך דבר מה ויודע שישנו  אדם  אחר שזקוק לאותו דבר ,שיתפלל שאותו אדם יקבל ואז בוודאי יקבל גם הוא  שהרי " המתפלל על חברו, נענה תחילה". הנה מתכון בדוק המושך אנרגיות חיוביות שבוודאי ישפיע על כל עם ישראל , שהרי כולנו גוף אחד מחויב ,ומחייב ,ורואים זאת לצערינו בעיקר בימות משבר………

על לנו לשמוח שאנשים נהרגים בעולם ולהגיד הם אויבים שלנו אי אפשר לדעת איך דברים יכולים להתגלגל או לשמוח על מות גוי בתאונת דרכים

החיבור כגוף אחד מחזק את האנרגיות שלנו כי לכעוס 10 דקות מלאות זה קל אבל להירגע לוקח כמה שעות ומה עובר על הגוף והמוח ושאר האיברים ??? אז מי בסוף נענש אני או הסביבה .. ברור שאני יותר.

לא מזמן לא עלינו ביקרתי חולה במחלקה אונקולוגית בבית החולים שם היו יהודים ערבים מוסלמים ונוצרים וכולם חולקים גורל של מחלה קשה חבל שרק במקומות כאלו אתה רואה אהדה ואף אחד לא שמח במחלה של האחר וכולם מכבדים את כולם בברכת רפואה שלימה שלא נידע מחלות כאלו אבל בעיקר נלמד לפרגן ולא לסמוך אם קרה למישהו דבר רע כמו הפסד כלכלי או כל משבר אחר

קחו לכם קצת חומר למחשבה

שבת שלום

נחום תמיר נומרולוג

אחת לתקופה מתקיימת ועדה אשר מקטלגת לפי סדר עדיפות את שבעת פלאי עולם.

אף אחד מחברי הועדה לא טרח להזכיר את הפלא הקיומי הגדול ביותר והוא הנשמה וגוף האדם, שבנוי כולו מפלאי עולם ראיה שמיעה מישוש טעם ריח נשימה ועוד. כל אחד מחושים אלו הוא פלא בריאה בפני עצמו. עדשת המצלמה המשוכללת ביותר היא חיקוי עלוב של העין כנ"ל מערכת שמיעה משוכללת היא חיקוי עלוב של האוזן יציר הבריאה.

גוף האדם בנוי מגוף ונשמה התכונות של הגוף מגיעות לרוב לפי נתונים גנטיים של ההורים כך שלזוג הורים שחורים הסיכוי שייולד ילד לבן או להיפך הוא אפסי.מעבר לתכונות חיצוניות כמו גובה צבע עוד מבנה גוף גוון עיניים ועוד ישנה נשמה שמושפעת ברובה משם האדם.הדוגמא הכי מתאימה לכך היא בחירה של תאומים זהים שנולדו באותו יום לאותם הורים והם בעלי שמות שונים ובעקבות כך גם בעלי תכונות אופי שונות.

למעשה אני נתקל בסיטואציה דומה בהרבה מפגשים כאשר האנשים שואלים אותי איך אני אמור להחליט עבור ההורים שלי איך לקרוא לי הרי אני תינוק בין מספר ימים.

ואכן גלגל חוזר בעולם שכן מה שהחליטו הורי עבורי אני אחליט עבוד ילדיי.

אז איך בעצם כל זה עובד ואיך ניתן לקבל את ההחלטה הנכונה עבור השם של הילד שלי?.

כאשר זוג מחליט להביא ילד לעולם והם נמצאים בתהליך כניסה להיריון יש כאלו שמנסים באופן טבעי , יש את המתוחכמים יותר שמנסים לתכנן את יום הביוץ לפי המלצות רפואיות, יש כאלו שמנסים לכוון למין עובר מסוים שהם רוצים יותר, בכל מיני שיטות ועוד. הפרק שלפנינו נכנס לעובי הקורה בכל הקשור לבחירת השם לילד או לילדה.

למעשה מרגע שאישה יודעת שהיא בהיריון הדבר הראשון שמטריד אותה הוא האם יש לי בן או בת אולי תאומים.

מרגע שיודעים מה מין העובר הדילמה הבאה היא איך כדאי לקרוא לילד או לילדה ועוד דילמות מהסוג הזה.

רוב התהליך קשור לנשמה של האם ישנה בחירה מתוך תת המודע שבה אם רוצה בשם מסויים והוא מלווה אותה במהלך ההיריון  והבחירה בשם זה לאחר הלידה היא מתוך התת מודע של האישה.הקושי מגיע ממצבים שיולדת שחושבת על שם מסוים לכל אורך הלידה משנה לפתע את דעתה מרגע שהיא יולדת בטענה מעט מצחיקה שהיא מסתכלת על הוולד והשם לא מתאים לו.ולפתע היא מחליטה על שם אחר לגמרי .פגשתי מקרה של מישהי שרצתה לקרוא לביתה נוי ומרגע שהיא ילדה אותה היא אמרה שהיא ממש לא נראית נוי והיא החליטה לקרוא לה מאיה.מהלך כזה נקרא בחירה של נשמה ושם כזה לא מומלץ לשנות זה תהליך של גלגול נשמה מלא ובחירה של נשמה בגוף הזה .אנשים כאלו אגב מממשים את עצמם בצורה טובה יותר במהלך חייהם.

דילמה נוספת היא האם כדאי לקרוא לילד בשם זכר או נקבה וזהו הליך מאוד פופולרי היום שמות "יוניסקס"(שמות של בנים לבנות ולהיפך). למעשה בעברית נכונה אין שם זכר או נקבה, אולם יש משמעות להבהרות ולצליל שכן עם נחפש את השם נוי נגלה שהוא יותר פופולרי אצל בנות.

כאשר הופכים את השמות ישנה קונוטציה של התנהגות זכרית לבנות על שמות בנים ומעט להיפך אצל בנות.תהליך זה שכיח מאוד אצל הבנות בעיקר שם יותר פופולרי להשתמש בשמות של בנים.

רצוי שבשם האדם יהיו 4 אותיות ולפחות אות אחת מאותיות אהו"י שלמעשה מייצגים את השם המפורש בהיפוך אותיות.

לא מומלץ לקרוא על שם אדם שלא נדע התאבד או להבדיל נפטר בגיל צעיר בדמי חייו.

ניתן לקרוא על שם אדם שנפטר ובתנאי שעברה תקופה של למעלה משנה מיום פטירתו והוא היה מעל גיל 66 וכשיש דילמות כדאי להתייעץ עם רב בנושא.

ניתן להעניק לאדם שם שני אולם האנרגיה מתייחסת רק למצבים בהם אנו משתמשים בשם  ביומיום מה שלא ממש קורה.

לא לחפש חרוזים בשם לשם המשפחה ולא לחזור על 3 אותיות של שמות בין אחים לדוגמא ליהי ויהלי זה מושך אנרגיה בין האחים.

משמעות השם השני נמוכה יותר ולרוב משתמשים בה כדי להעניק כבוד לאיש משפחה.

לא מומלץ להרבות באותיות ס,ע,פ,צ,ק,ר,ש,ת אותיות אלו נקראות בקבלה דינים גמורים ולמי שיש ריבוי אותיות כאלו בשמו לא ממש ילקק דבש.

יש בהם כאלו שמצליחים אולם זה מגיע בעמל רב ולא בקלות.

העצה האחרונה היא לקרוא בשם עברי ולא לועזי ואם מחפשים משמעות קבלית צריך לבחון את פועלו של אותה דמות בתנ"ך לדוגמא עומרי ונימרוד כדמויות שליליות ועדיף לחפש את הדמות החיובית.

במידה וקוראים שם על אחד הדמויות האבות או האימהות כדאי להזכיר את שמם בזמן הברית לדוגמא לקרוא בשם דוד ושתעמוד לו זכותו של דוד המלך או חכמתו של שלמה .

שלמה בר שר ילדים זה שמחה ילדים זה ברכה ….ואכן כך

שנזכה לגדל את ילדנו להצלחה למעשים טובים ושיצליח ויביאו לנו נחת מעבר לחינוך ולערכים שהם מקבלים מאיתנו. במהלך חייהם הם מקבלים אנרגיה שתשפיע על אופן ההתנהגות שלהם ולאנרגיה הזו קוראים שם האדם.

נחום תמיר נומרולוג

האם קרה לכם בעבר שדמיינתם משהו חיובי או שלילי שיקרה והוא אכן התרחש?

האם אמרתם לעצמכם כי נראה שתהיו חולים בשפעת ואכן חליתם.

האם דמיינתם כי הולכים לפטר אתכם ממקום עבודה ואכן זה קרה.

האם דמיינתם כי תפגשו מישהו,שתכירו בן זוג, שתמצאו מקום עבודה או כל דבר אחר חיובי, והם גם התממשו בסופו של דבר?

יש הרואים בכך כח נבואה או אינטואיציה חזקה אולם יש כאלו הטוענים כי

לתופעות האלו יש הסבר והן נקראות אפקט פיגמלין

אפקט פיגמליון – הפירוש בעברית הוא נבואה שמגשימה את עצמה , הטכניקה פועלת תוך שימוש בדמיון מודרך דרך חשיבה חיובית של גלי המוח למטרה איליה אנו רוצים להגיע .

המיתולוגיה היוונית מתארת את סיפורו של פיגמליון ומוסר ההשכל שלו.
פיגמליון היה פסל, אשר מצא פגמים רבים בנשים, עד אשר בייאושו הגובר, גמר אומר שלא לשאת אישה. פיגמליון התאהב בונוס ובכשרונו הרב יצר פסל יפהפה משנהב בדמותה, דמות אישה מושלמת. דמות האישה שהוא יצר נראתה כאילו היא חיה ונושמת. פיגמליון התייחס לדמותה כאל נסיכה, הלביש אותה, נתן לה מתנות ואף הושיב אותה על ספה יקרת ערך.

בעת הילולת ונוס, לאחר שקיים את כל גינוני הטקס הנדרשים, התפלל פיגמליון לפני המזבח וביקש כי דמות פסל השנהב תינתן לו לאישה. ונוס שמעה את תפילתו ונענתה לה. כששב פיגמליון לביתו ונשק לפסל נדהם לגלות כי היא פוקחת את עיניה ומתעוררת לחיים. פיגמליון קרא לה גלתיאה. ונוס נתנה את ברכתה לנישואיהם של פיגמליון וגלתיאה, בנם שנולד נקרא פאפוס, שעל שמו נקראה העיר המקודשת לאלת האהבה והיופי, ונוס.

סיפורם של פיגמליון וגלתיאה משמש עד היום כמשל לנבואה המגשימה את

עצמה, תופעה המכונה על ידי הפסיכולוגים כ"אפקט פיגמליון".

משל הפיגמליון מתאר את רצונו העז של פיגמליון לבקשה יוצאת דופן שנתקבלה
 
האם אתם חושבים שניתן להשתמש בכלי זה בכדי לנווט או לשפר את חיי היום יום ?

האם לדעתכם חשיבה חיובית יכולה לפתור בעיות, האם רצון ויצירת אמון עצמי תעזור לנו בחיים.

נדמה לי שאתם כבר יודעים את התשובה.

סיפור פיגמליון מגיעה מהמיתולוגיה היוונית שרצופה סיפורים ואגדות אולם גם לסיפור זה יש מוסר השכל לחיים.

קחו את אפקט הפיגמליון ותשתמשו בו ליצירת הצלחות והנאות בחיים שלכם.

השיטות היום מתחברות לדמיון מודרך ולחשיבה חיובית ויש בהם כח לשפר החלטות או הרגשה כללית ובעיקר כאשר התפיסה והחשיבה היא חיובית.

חיובי זה פלוס כבר אמרנו ?

סוף שבוע חיובי ומקסים לכם

נחום תמיר נומרולוג

בכל מקום בחיים קורה שאנחנו מצפים מהזולת שיעשה עבורנו דבר-מה, ובלבד שלא אנחנו נעשה זאת. אנחנו מקווים גם שהצד השני יזום יקדים אותנו יכבד אותנו, ולא אנחנו. ולעתים הדברים מגיעים עד כדי נזק עצמי בלתי הפיך. ונשאלת השאלה: האם אין כאן עניין של גאווה משהו? האם הנזק כדאי או שחשיבה שנייה ומעמיקה הייתה מקדימה את המאוחר והבלתי רצוי?

הלל הזקן אמר: אם אין אני לי מי. ואם לא עכשיו אי מתי? אפשר לקחת משפט חכם זה ולנתחו בכל מיני דרכים, שהרי כל משפט שאמרו חז"ל ונכתב במסכת אבות יש לו משמעות עמוקה ותכלית נצחית. העובדה שהמשפט נכתב במסכת זו מראה עד כמה הוא חשוב. התכלית כמדומני היא אחת: מי מכיר יותר טוב ממני את עצמי? התשובה: רק אני.

ואם לא אדאג, אסדר, אתנער כעת, מי יעשה זאת עבורי? כמה פעמים הכנו על מצחנו ואמרנו "איך לא חשבתי?" "איך לא קראתי את המסר? הרי ידעתי לאן זה מוביל…"

הרי יכולנו לחסוך לעצמנו אין-ספור בעיות בחינוך הילדים, בחינוך של עצמנו, בזוגיות. "הרי חשבתי לומר טעיתי והייתי מודע לכך. אז למה חיכיתי שבן הזוג/ החבר/ המנהל  יאמר לי?" זו חכמת הברוקרים שעובדים בבורסה ותמיד נהיים חכמים יותר ביום למחרת.

בעיית ההודאה בכשל או במגרעת ידועה וקיימת והיא כר פורה לאין-ספור קריסות של מערכות. חוסר ההבנה בחשיבות הכנות בין בני אדם, ואולי אף בינינו לבין עצמנו, מתוך הכרה ברורה שיש רגעים שמסוגלים לרומם אותנו יחד וכל אחד לחוד מתפספסת בשבריר של שנייה רק מתוך החלטה של "לא, לא אני אעשה", "לא אני אגיד או אהיה הראשון לדבר". וכאן היא הנפילה.

הגמרא אומרת: "אם נפלת. בהתנשא", כלומר האדם מתנשא, משמע מתרומם, ולא במובן של גאווה חלילה, רק מתוך הנפילות. שהרי נפילה בהתחלה אינה נפילה בסוף הדרך. עדיף ליפול בהתחלה ולהיבנות מאשר להיבנות וליפול בסוף, שהרי בסוף התקומה קשה יותר. אולם יש אנשים שמבינים בדרך הקשה ועד שהם לא על הקרשים, כמו שאומרים, הם לא מתעוררים. הם מחכים שיעזרו להם או ירחמו עליהם היום, ואפילו בלשכת הסעד ובביטוח לאומי כבר אין רחמים. הבעיות כל כך רבות ומגוונות שעובדי הסעד לא מצליחים לעשות עבודתם נאמנה. הרי אם אני לא אדאג לעצמי: אם אין אני לי? מי יהיה לי ?

"יש אדם קונה עולמו ברגע אחד. ויש מאבדו ברגע אחד", "אפשר לאבד רגע בחיים או חיים ברגע", "חיים ומוות ביד הלשון", "סייג לחכמה שתיקה" ו"ללמוד לספור עד עשר" – אמירות אלו הפכו להיות נחלת הכלל, אולם כולם חכמים בדיעבד. לעתים הכול טמון במילת קסם אחת: טעיתי. הצמיחה מגיעה מהמקום הכי נמוך, ורק משם מתרוממים.

פסיכולוגים רבים אומרים כי הפסיכולוגיה חודרת לרבדים נפשיים גבוהים, אולם מעניקה לאדם כלים כדי להתמודד עם הבעיות ולפתור אותן ומקנה כלים כדי לא לחזור שוב על הטעויות. כנומרולוג אני פוגש אנשים רבים מעוטי יכולת מצד אחד, ואנשים בעלי יכולת, הלוואי על כולנו, מצד שני. ותתפלאו, לכולם יש דילמות ובעיות. שאל אותי אדם לא מזמן: "אמור לי, מה היה קורה אם לא הייתי עושה כלום?" עניתי לו: "כלום לא יקרה!" הוא צחק ואמר: "אז איפה הגורל והמזל?" עניתי לו: "אמור לי, אם אתה מחפש עבודה, אתה עושה זאת מהכורסה בסלון הבית?" הוא אמר: "מה פתאום! השתגעת? אני רץ, מתקשר, מפעיל קשרים, נוסע לראיונות עבודה. בפרנסה אני סומך רק על עצמי".

אמרתי לו: "מצוין. הרי לך תשובה הכתובה כבר במסכת אבות".

הדברים אינם קורים ב"מקרה", שהרי אלו אותיות ה' רקמ, ויש לזה תוקף בכל נושא בחיים. כל אדם צריך לעשות השתדלת בכל תחום בחיים, לא רק בעבודה, אלא גם בזוגיות, עם חברים ואפילו עם השכנים. המסר הוא שיש להיעזר באנשים, אבל לסמוך על עצמך. קל לחכות ולרצות שיעשו בשבילך את העבודה, ידברו, יסדרו, יעזרו בלי לעשות כלום. לרוב זה לא ממש מצליח. עבודה קשה והתמדה בסופו של דבר משתלמות.

באחת מתוכניות הרדיו שהגשתי התארח אצלי ב זמר שרץ עם להיט ששודר בכל תחנות הרדיו באותה תקופה עם שלאגר ענק . הוא אמר לי: "אני כבר שמונה שנים עובד ועובד, רק אני והמפיק. והאמונה תמיד הייתה, אבל ההצלחה לא נראתה. אני סומך על הקב"ה ועל עצמי והמשכתי והאמנתי והתמדתי וברוך ה' נפתחו דלתות, ובסוף הכול השתנה". מדובר היה בזמר פאר טסי ובלהיט "דרך השלום" שהגיע במקום הנכון ובזמן הנכון. אז קחו את המסר הזה לחיים, קחו אחריות על מה שאתם יכולים לעשות עבור עצמכם ואל תחכו שאנשים אחרים יעזרו לכם, הרי אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי? וכמו שאני תמיד אומר: שתמיד תהיו בצד הנותן ובצד העוזר, כי אף אחד לא רוצה להיות חלילה בצד השני.

שלכם,

נחום תמיר, נומרולוג

השבוע בחרתי להשתמש במשפט קצר, אולם בעל משמעות אדירה: "אל תהיה צודק, תהיה חכם". אם  נשאל קבוצה גדולה של אנשים במה הייתם בוחרים, להיות צודקים יותר או חכמים יותר, לא מן הנמנע שהרוב או כולם יבחרו ברצון להיות חכמים יותר. טוב, זה נשמע טוב יותר, אולם בפועל אנחנו מתנהגים בצורה שונה ולא ממש חכמה אלא בצורה צודקת. כביכול קיים קונפליקט בין הדברים, שכן אם אני רוצה צדק מה טיפשי בזה. תמוה כביכול אולם לא נכון. החיים מלמדים אותנו להיות חכמים ולא צודקים. תארו לעצמכם כי קיבלתם הנחיה מסוימת מהמעסיק שלכם שלעניות דעתכם אינה צודקת כי הבקשה לא ממש מחברת אתכם להגדרה שבה אתם מועסקים, ואז נוצר קונפליקט: האם כדאי להתעמת עם המעסיק ולהיות צודק? מה פתאום לעשות משהו שהוא לא במסגרת הגדרת העיסוק שלו. או להיות חכם יותר ואולי להימנע מעימות עם המעסיק שיכול ליצור משבר ופיטורין? אז מה עדיף כאן, להיות צודק או להיות חכם? תחליטו אתם.

לפני כמה שנים פגשתי זוג שעבר משבר זוגי. האמינו לי, הם בעצמם לא ממש זכרו ממה זה בדיוק התחיל, שכן היה מדובר בסכסוך בין הבעל לאחד האחים של האישה. האישה הגנה על האח שלה למול בעלה ולא ויתרה לבעל וממש מיררה את חייו. למרות ניסיונות הבעל להתפייס עם הגיס הדבר לא צלח בידו. והאישה הגיע למצב של אולטימטום שבמידה שלא יהיה פיוס, יהיה משבר עמוק יותר שכן לטענתה האח שלה צודק בעמדתו והיא מצדיקה אותו. הפיוס לא צלח והמשבר העמיק עד שהביא אותם למצב של גירושין סופיים. האישה ניצחה בצדקתה כביכול, אולם בפועל הרסה את משפחתה וגרמה לנתק בינה לבן בעלה ולמשבר משפחתי גם עם הילדים. ואני שוב שואל אתכם האם האישה צודקת, הרי העובדות ברורות, בעלה פגע באחיה, בשר מבשרה, והיא עמדה בשלה או ברצונה להיות צודקת. וזה הותיר אותה גרושה ולבד זה כחמש שנים וגרם לה גם למשברים כלכליים. היא נשארה צודקת, אבל איפה החכמה? ואני שואל אתכם שוב, מה עדיף?

מה אתם הייתם מייעצים לאותה אישה, להיות צודקת או להיות חכמה?

בהפטרת השבוע מסופר כי  בתקופת המקרא בספר שופטים שבתקופת המדיינים סבלו העם סבל רב מהמדיינים שהיו מתעללים בהם, והם פונים לגדעון שבאמצעות קומץ של לוחמים טובח במדיינים. לקראת סיום המלחמה הוא פונה לשבט אפרים בבקשה לעזרה, ואכן הם מצטרפים ללחימה ומצליחים להרוג את המלכים והמנהיגים של המדיינים, את הדבר הזה גדעון לא הצליח לעשות. בסיום המלחמה חשב גדעון כי יקבלו אותו כגיבור שהציל את העם ובמקום זה הוא זוכה לביקורת קשה מאוד מצד שבט אפרים שטוען לפניו: למה יצאת לבד למלחמה, כדי לזכות בכל התהילה לבדך?

גדעון היה שופט חכם מאוד, ולכן הוא לא נתן לרגשות להשתלט עליו. אולם בכל זאת איך ייתכן הדבר שיבקרו אותו, הלוא הוא צודק בדבריו ובמעשיו, הרי הציל את עם ישראל מהתעללות של המדיינים. ולמרות זאת הוא פונה למנהיגי שבט אפרים ואומר להם: "טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר", כלומר מקטין את עצמו ואומר להם: אני וחיילי הרגנו אמנם רבים אבל פשוטים, אבל אתם הגדולים, אתם אלו שהרגתם את המנהיגים וזה הכי חשוב. נמלכה דעתם של מנהיגי שבט אפרים. למרות צדקתו של גדעון הוא נהג בחכמה ונאמר בכתובים: "ותשקוט הארץ 40 שנה". משפט אחד, מחשבה תחילה ובעיקר חכמה מנעו מלחמת אחים.

סיפור מקראי נוסף הממחיש מושג זה הוא סיפורו של יפתח הגלעדי. יפתח היה בנו של גלעד, מן המשפחות המכובדות שישבו בגלעד שבעבר הירדן המזרחי. בן שבט מנשה. אמו של יפתח הייתה אישה זונה, ועל כן אֶחיו גירשו אותו מבית אביו, כדי שלא יהיה שותף לירושת אביהם. יפתח ריכז מסביבו "אנשים ריקים", כלומר אנשים חסרי נחלה ורכוש, שהתלכדו בצפון עבר הירדן המזרחי, וחיו כגדוד שודדים. כשבני עמון יצאו למלחמה על אנשי גלעד, פנו זקני גלעד ליפתח וביקשו את עזרתו. כתמורה הם התחייבו להחזירו לתוכם ולקבל אותו כמנהיגם. יפתח היכה את בני עמון, וניצחונו מוסבר לא רק בזכות כוחו הצבאי, אלא גם בכוחה של רוח ה' אשר שרתה עליו.
המלחמה סיבכה את יפתח בעניינים אחדים: א. יפתח נכנס למחלוקת עם בני אפרים, שכעסו עליו על שלא שיתף אותם במלחמה נגד עמון. אולם כאן יפתח לא פעל כפי שגדעון פעל, והוא נכנס עמם לוויכוח על צדקתו. הוא היה צודק, זה נכון, אבל ממש לא חכם. בשל כך פרצה מלחמת אחים בין אנשי גלעד ובני שבט אפרים ,ובה נהרגו 42,000 איש. טיפשות קטנה, יוהרה, צדק ולא חכמה גרמו למותם של 42,000 איש מבני עמנו, יותר משנהרגו במלחמה על עמון. ואני שואל: נו, הוא צודק או לא? האמת צודק, אבל ממש לא חכם.
שטות נוספת נעשתה שבזמן צאתו למלחמה. יפתח נדר כי יעלה לעולה לה' את היוצא ראשון לקראתו מפתח ביתו. הוא אכן ניצח במלחמה, וחשב כי יראה את אחד מהבקר או מהצאן שהיו לו לרוב. אולם מי שיצאה לקראתו הייתה בתו היחידה, והוא פרץ בבכי תמרורים. בתו, ששמעה על נדרו, קיבלה עליה את הדין והקריבה את עצמה. הטרגדיה האמתית היא שבאותה תקופה היו רבנים גדולים שיכלו להתיר את הנדר. וכי באמת אפשר לנדור נדר שהוא דבר חמור מאוד (ועל זה בפעם אחרת) להקריב ילד, שלא נדע. מספרים הכתובים כי יפתח אמר: אני מלך ואני מצפה שפנחס (שנהג להתיר נדרים) יבוא אליי ויתיר את הנדר. שוב הוא פעל במידת הדין והצדק, וגם פנחס שהיה מוכן להתיר את הנדר נשאר במידת הדין, ואמר: "הרוצה את הרב יבוא אליו". שניהם נשארו בעמדתם צודקים, במידת הדין, ובשל כך הוקרבה בתו היחידה של יפתח ומתה.

ברור שכאן כולם יגידו: איזה טיפש היה יפתח, ולמה לא מחל על זכותו ולא נהג בחכמה? ועל כן הוא גם נענש שאיבריו פוזרו בזמן שמת והוא לא נקבר במקום אחד.

יש ערך קבלי אדיר ובעל משמעות: "כל המעביר על מידותיו ומוחל על זכותו, מעבירים לו כל פשעיו בשמים". זאת אפילו יום כיפורים, ברכות ואפילו יום המיתה אינם מתקנים – המעביר על מידותיו אפילו פעם אחת ומוחל על זכותו מעבירים לו כל פשעיו.

ישנן דוגמאות למכביר, אולם נראה כי הבנו את המוטיב המרכזי ואת המשל שבסיפורים.

בין להיות צודק להיות חכם אני מעדיף להיות חכם!

ומה אתם מעדיפים להיות?

שבת שלום

נחום תמיר-נומרולוג

שאלתם פעם את עצמכם מי בונה את אישיותנו? אומרים שהאדם תבנית נוף מולדתו . אכן הסביבה בה אני גר מהווה מאפיין לחתך של האישיות שלי . שהרי אדם בוחר באיזו סביבה מתאים לו לחיות . ובהתאם לכך בונה את ביתו . כך זה בעניין הפשט . אך אם נעמיק מעט נראה שמה שמאפיין אותנו זה למעשה הסביבה  הקרובה אלינו יותר והיא  האישה והילדים . חז"ל אומרים שביתו של אדם זו אשתו ומסתמכים על מגילת אסתר בה כתוב על אסתר שהיתה לו למרדכי לבת . ועל זה אמרו אל תאמר לבת אלא לבית אסתר אכן כן. הייתה אישתו של מרדכי.כולנו יודעים שעל מנת לבנות בית יש ענין להתגמש ולוותר וכך אנו בונים כל אחד ומתאימים את אישיותינו לבן או בת הזוג שהרי גבר ואישה הם שתי מהויות והקשר נבנה ע"י ויתור ובניה הדדית ועל זה נאמר בבראשית "על כן יעזוב איש אביו ואימו ודבק באישתו והיו לבשר אחד" . ותהיה גבר משמע תהיה ותרן . ומפרגן . אבל זה לא הכל ישנו עוד מאפיין שמהווה גורם לעיצוב אישיותנו וזה הילדים . מכיוון שהילדים הם חתך מאפיין וגנטי של שני ההורים . הילדים  מהווים מודל לחיקוי של ההורים ולא פעם שמענו תגובה מצד הילד" אבא , או אמא מה אתם רוצים ממני גם אתם עושים אותו הדבר אז אל תבואו אלי בטענות". נכון שכולנו מכירים את זה ?… נו? חז"ל כבר הגדירו זאת במשפט אותו נוהגים לומר כל בוקר לקראת סיום תפילת שחרית " אל תיקרי בניך אלא בוניך". הילדים בונים לנו את האישיות וזאת אם השכלנו. שהרי לאחר תגובה כזו של ילד  ההורים מכנסים את צוות ההנהגה שמורכב משניהם ומסיקים מסקנות ובהתאם לזה מעצבים אישיות משופרת לעצמם .שהרי על זה אמר החכם באדם" בן חכם ישמח אב" אם הילד מוצלח אז האבא קוטף את הפירות . ואם חלילה ההיפך . אז ההמשך הוא " ובן כסיל תוגת אימו" שהרי האמא אמונה על החינוך ואם חלילה משהו קורס נשאלת השאלה . טוב נו? מי זו האמא שלו ?.  מכאן רואים כמה חשוב חינוך הילדים וכמה חשוב הקשר היום יומי בפרט היום עם כל מה שקורה סביבנו בעניין  החינוך בעידן ההייטק . ומה שמתרחש בכותלי בית הספר ובעולם האינטרנט והרשתותו החברתיות . כשמאידך החינוך של ההורים מול הילדים והקשר ביניהם הוא או בשלט רחוק או דרך כרטיס האשראי . ונשאלת השאלה איזה בנין אנחנו רוצים להקים .

וזה שהכל מתחיל ונגמר בחינוך מהבית ומהגיל הרך לא צריך להרחיב. אז להזכיר לכם כי בבחירות לרשויות המקומיות הצהירו ראשי הערים חינוך קודם לכל ובמקום הראשון.

אגב גם המדינה שמה את החינוך היום בקו ישר עם בריאות וביטחון  וזה לא בכדי.

הילדים הם דור ההמשך ויקבעו את עתידה של המדינה "וכמו שניתן כך נקבל" ואת זה כבר אמר ראש הממשלה.

ההתעסקות שלנו סביב הילדים היא בלתי פוסקת ויומיומית שכן את הדבר הכי חשוב בחיים מה לעשות צריך לטפח לחנך ולשמור בכל מאודנו.

לא מזמן אמר לי חבר בהלצה אין מה לעשות חייבים לפנק את הילדים הם יחליטו בעתיד לאיזה בית אבות לשלוח אותנו ולכן גם המושג "אל תשליכני לעת זקנה " קשור לנו ולילדים שלנו ולדורות הבאים אבל על זה בפעם אחרת.

אנחנו מעניקים לילדים שלנו תכונות מהיום שהם נולדים דרך הענקת שם ותכונות מרעיפים אהבה מתנות מותרות ומה לא .

מתענגים על כל הישג תעודת הצטיינות מאושרים בברית המילה בבר או בת המצווה ולא נדבר על השמחה של לחתן בן או בת ולזכות בנכדים ונינים.

חשוב שנמשיך להעניק ערכים אלו ולשים את החינוך בראש סדר העדיפות.

אגב שתדעו שהמושג גנטיקה צבע לאום או מדינה לא קשור לחינוך ואפשר לקחת ילד מאפריקה או מכל מדינת עולם שלישי אחרת מה שכבר נעשה ע"י סלבריטאים בינלאומיים

ולהוכיח כי היכולת שלהם ללמוד ולהתפתח לא שונה מאף ילד אחר בעולם.

אז סיכמנו

הכל מתחיל ונגמר באהבה ערכים ובעיקר חינוך.

שבת שלום ומבורכת

נחום תמיר נומרולוג

050-4228818

ידועה האמירה שלעיתים נזרקת לאוויר על מאן דהו : " הוא קם על צד שמאל" ולמה? מהסיבה שהוא לא רגוע . לא הולך לו , עצוב, כועס , עצבני , אולי אף מקלל בקצור …זה לא היום שלו. תשובה לכך נמצא כמעט בכל סידור תפילה לאחר תפילת שחרית שם מופיעה אגרת הרמב"ן  . רבי משה בן נחמן מקובל אלוקי . כותב אגרת לבנו שידועה כסגולה  להצלחה ,בריאות, ואריכות ימים .שהרי אדם כעסן מהווה כר פורה לכל המחלות .האיגרת  נקראת על ידי המון  בכל העולם כל יום כסגולה בדוקה היות ומנחה כיצד לעבור את היום והחיים. ומסתבר  שהמושג לקום על צד שמאל היא החלטה אישית  של כל אחד מאיתנו  ואנו ברגע קובעים כיצד יעבור היום וכך כתב :

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א ח).

תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם באשר הוא בכל גיל  וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל ( נדרים כב ע"א): כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם כלומר רעות חולות  שׁוֹלְטִים בּוֹ,וידוע שחיי הכעסניים אינם חיים . שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ,וע"י כך   וְהַעֲבֵר רָעָה, חוליים  מִבְּשָׂרֶךָ". וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, מחלות צרות בעיות  שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד): "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה".

וְכַאֲשֶׁר תצליח  ותִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): "עֵקֶב כלומר בעקבות ה- עֲנָוָה,תזכה ל – יִרְאַת הבורא.

ובהמשך :

דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת,וכולנו יודעים שכשאדם מדבר רגוע ניתן להקשיב לו . וְראשְׁךָ כָּפוּף; וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה; וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמוֹ משום כבודו. וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד.

תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ וְלֹא תִפְחֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה – יַעֲנוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאֹל, כלומר בקש ותקבל  עַד עוֹלָם. אָמֵן סֶלָה.

ומי מאיתנו לא זקוק לישועה ומקווה שתתקבלנה תפילותיו שהרי כל יום  טומן בחובו הפתעות בלתי צפויות וכולנו חסרים משהו  ומצפים לישועה  .

הרבה אנשים נוהגים להשתמש במונחים רבים הקשורים לעולם הקבלה בציטוטים שונים מחברים בפייסבוק, עד לראשי ממשלות וזה זכור לנו מנאומיו הרבים של ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו ועד לראשי ממשלה ונשיאים לשעבר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט היה מצטט בכל ראיון מישעיהו וירמיהו ומשלב את המצב הקיים לדוגמאות מעולם הקבלה .

אין ספק כי כולם מנידים בראשם ומאשרים את הדברים ואף ללא ספק גם מסכימים איתם, אולם השאלה המרכזית הנשאלת כאן היא לא רק ההסכמה אלא המעשה.

משהו שמזכיר את המלחמה בתאגידי המים, מחאת המילקי והדיור ומלחמת הורדת  המחירים  דרך הקשת "לייק" בפייסבוק. ועל זה גו'גו חלסטרה בטוח היה אומר "מה זה החארטה הזה".

איגרת הרמב"ן מהווה מתכון בריא יותר לחיים בריאים וטובים יותר מבחינה נפשית.

כל המחקרים מעידים על אנשים שלווים ורגועים יותר כאנשים מצליחים ללא מחלות ועם איכות חיים אישית וזוגית טובה יותר.

בשביל לריב צריך שני אנשים ובמידה וצד אחד יבליג ניתן יהיה למנוע הרבה משברים מתחים ומלחמות בין אנשים ונשפר את חיינו בצורה ניכרת.

קחו את זה כחומר למחשבה לשבוע הקרוב תחזרו לעמוד למעלה ותקראו שוב את איגרת הרמב'ן אבל תנסו לקיים ולו לפעם אחת את תוכן האיגרת, אין ספק שתקנאו בעצמיכם ותהפכו את ההרגל לקבע.

בהצלחה

נחום תמיר-נומרולוג

050-4228818