כמה פעמים בחיים אנו שומעים את המשפט המתוק הזה? כשמישהו רוצה לסבר את אוזנו של חברו שאין מה לדאוג או כשהוא רוצה לחזק את עצמו, בעיקר בענייני פרנסה, הוא אומר: "כשיורד גשם, הוא יורד על כולם", כלומר שכולם מקבלים שווה, ואין אחד אוכל יותר ממה שצריך או יכול. ממש כמו המן. הרי במדבר לא עבדו, וכולם אכלו ושתו.
ניסיתם פעם להסתכל על הגשם בצורה ממוקדת? גם אם תהיה הרוח החזקה ביותר, הגשם ירד בצורה אלכסונית או אנכית, אבל הטיפות אינן מתחברות, אין טיפה נוגעת בחברתה. הרי בדרך הטבע רוח יכולה לשנות כיוון של כל דבר שנמצא באוויר ברגע שאינו מחובר או מקובע. האם יש איזשהו מסר בדבר? אכן. אומרים שאין אדם נוגע במה שמוכן לחברו אפילו כמלוא הנימה. לא רק שאינו לוקח, גם אינו נוגע. נוהגים לומר: "פרנסה משמים, ולכל אדם יש הפרנסה הרשומה לו משמים, גם אם יהיו שכנים צמודים בעלי אותו עסק. יש האומרים כי ארבעים יום לפני צאת אדם לעולם יוצאת בת קול בשמים ומכריזה בן פלוני לבת פלוני. ויתרה מזאת, גם נקבעת בשמים יכולתו של אדם מי יהיה ומה יהיה: עשיר או עני, בעל נכסים רבים או דלים, מנהיג או שר בכיר. כך שלנושא המעמדות יש הנחיה כבר מהשמים. ועל הפרנסה נאמר כי ביכולתה להשתנות ולא לעולם חוסן וכי פרנסתו של אדם נקבעת "מראש השנה לראש השנה"
קחו לדוגמה את רחוב יפו בחיפה או שדרות הנשיא בעפולה(ויש דוגמאות כאלו בכל עיר). כמה חנויות פלאפל , שווארמה ודוכני מזון מהיר נמצאים שם, וכל עסק מקבל את הפרנסה שלו. פגשתי חבר לא מזמן שאדם שהיה מיודד עמו החליט לפתוח עסק בקרבתו בעל אופי דומה. זה מעט הלחיץ וגם הרגיז אותו. ודווקא לו אמרתי כי הפרנסה ניתנת משמים ושלא ידאג, ואכן פרנסתו לא רק שלא נפגעה אפילו השתפרה.
בקורסים למנהל עסקים מספרים על כניסתה של רשת ההמבורגרים מקדונלדס ועל החשש של המתחרים שהיו קיימים בארץ. בסופו של דבר הרשת נכנסה וגדלה וצמחה והתעצמה, ועם זאת העלתה את המודעות לענף ההמבורגרים. בעקבות זאת ועקב מיקום ופריסה שונים זכו גם שאר המתחרים לצמיחה ניכרת במכירות ופתיחה של רשתות נוספות בתחום.
באותה מידה, הרי יש מיליארדי טיפות בדרך, ובדרך הטבע כל הטיפות היו אמורות ליצור איזשהו מיסוך, אבל גם זה לא קורה. וידוע הסיפור על איוב שפנה לקב"ה בזמן האסונות שחווה ואמר לו: "אולי בטעות החלפת את אותיות שמי לאויב במקום איוב, ולכן באו עליי צרותיי?" על זה ענה לו בורא עולם: "אני שיודע לבחור מסלול לכל טיפה שיורדת מהשמים, ולו תיגע טיפה בטיפה ייחרב העולם, יכול לטעות בהגיית שם?" אמרה אשת איוב: "ברך ה' ומת". אמר איוב: "ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך". והתבטלה הגזרה.
אז מה הוא הסוד? מסופר שלפני שנים רבות היה בית דפוס יחיד בירושלים. לימים הגיע יהודי נוסף שפתח בית דפוס באותה שכונה. הדייר החדש לא מצא את עצמו מחוסר נעימות, אך מה לעשות? ביום שהגיע עם הסחורה ועם מכונות הדפוס לרגל פתיחת העסק היה בית הדפוס השכן סגור. אנחת רווחה אפפה אותו, הרי לפחות עכשיו יפרוק בנחת. הדייר החדש החל בפריקת הסחורה ולפתע ראה שעוד מישהו עוזר לו לפרוק את סחורתו. הוא הפנה את מבטו ולתדהמתו ראה שבעל בית הדפוס השכן פורק אתו יחד את הסחורה, ולא זו בלבד, אלא אף הכין לו שתייה קרה. הדייר הוותיק הבחין בתדהמתו של הדייר החדש וכדי לפרוק את תחושת אי-הנעימות לחש לו: "הכנתי לך רשימה של סיטונאים זולים, מה שיכול להגדיל את הרווחים שלך. שוק הנייר מאוד פרוע".
הגמרא במסכת תענית עוסקת גם בענייני הגשם וקובעת: "לעולם לא יקרה מצב שבו טיפת גשם אחת תפגע בחברתה, היות שברגע שזה יקרה ייחרב העולם". באותה מידה אין אדם נוגע במה שמוכן לחברו, ממש כמו כל שערה בראשנו שאינה ניזונה משורש חברתה. המסכת עוסקת בין היתר בעניין הגשם, ונשאלת שם השאלה מה גורם לשנה שתהיה רוויה או חלילה שנת בצורת, והגמרא קובעת שההבל שיוצא מפינו הוא הקובע לגבי השפע. אם יש מצב שאחד מפרגן לשני והדיבורים נקיים, אזי יש שפע, היות שהבל חיובי משבח את הגשם (וגם את השלווה שלנו), ואם חלילה ההפך, ההבל שלילי, השפע נפגע. לכן אם כבר רואים בחוש שכל טיפה יורדת לבד ולא מפריעה לחברתה גם כשיש רוח חזקה ביותר, אז גם אם נאמר חלילה דברים הכי נוראיים על בעל עסק כזה או אחר, ההבל הוא בסך הכול רוח. להזיק לחברינו איננו יכולים, אבל אין ספק שלפרגן אנו יכולים.
קצת חומר למחשבה לשבוע חדש ובמיוחד בימים אלו שאנו מברכים בהם "משיב הרוח ומוריד הגשם"
שבת שלום מבורכת ובריאה
נחום תמיר, נומרולוג
